הוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק יסוד: הממשלה, קיימה היום (ראשון) יום דיונים נוסף בחלקו של התיקון העוסק בנבצרות ראש ההמשלה. יו"ר הוועדה ויוזם הצעת החוק, ח"כ אופיר כץ אמר בפתח הדיון: "עד היום המחוקק הותיר בעמימות את נושא הוצאה לנבצרות של ראש הממשלה. והצעת החוק באה לעשות סדר בעניין. ההסדר המוצע דומה להסדרים הקיימים בנבצרות של נושאי משרה בכירים אחרים. החוק נדרש ונחוץ, בייחוד כשמדובר בתפקיד ראש הממשלה".

בחלקו הראשון של הדיון דנו חברי הוועדה במסמך ההכנה של הלשכה המשפטית של הכנסת, בעזרת היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד איל לב ארי.

צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לאחר שבתחילת דבריו סקר עו"ד לב ארי אודות ההסדרים הקיימים בעניין נבצרות נושאי משרה בכירים, פירט היועמ"ש של הוועדה את ההבדלים בהסדר המוצע בהצעת החוק ביחס לנבצרות זמנית לנושאי משרה בכירים אחרים: הראשון – ע"פ המוצע, ביחס לשני המסלולים של הנבצרות הזמנית העילות האפשריות היחידות הן אי מסוגלות פיזית או נפשית, בעוד שבהסדרים האחרים המסלול על פי הודעתו של נושא המשרה מאפשר נבצרות מכל עילה שהיא. השני: ההסדר המוצע מאפשר "להתגבר" על החלטת הממשלה, בשל התנגדותו, על ידי החלטה ברוב מיוחס במליאת הכנסת, כשבהסדרים האחרים אין אפשרות "להתגבר" על החלטת ועדת הכנסת. ההבדל השלישי מתייחס להסדר המוצע המחייב החלטות ברוב מיוחס של שלושה-רבעים, הן של הממשלה והן של הכנסת. בכך ההצעה שונה מההסדרים האחרים, שכן הרוב הדרוש לנבצרות זמנית של יו"ר הכנסת הוא רוב רגיל בלבד וביחס לנבצרות זמנית של הנשיא דרוש רוב של שני-שליש בוועדת הכנסת".

"נראה שהסיבה למנגנון הקשיח המוצע בהצעת החוק הוא החשש מניצול לרעה של הליך הנבצרות", צוין במסמך ההכנה, "אך עם זאת, הוא מעורר מספר שאלות: ראשית, אין בהצעה הסדרה לסוגיית סמכויות רה״מ במקרה בו ראש הממשלה מתנגד להכרזה. שנית, נוקשות המהווה בעיה במקרים בהם ההכרזה על נבצרות נדרשת באופן מהיר כדי לאפשר פעילות רציפות של הממשלה, ויש לשקול העברת העניין לסמכות גורם כגון נשיא המדינה. שלישית, צמצום עילות הנבצרות בצירוף הרוב הגבוה הנדרש עלולים להקשות יתר על המידה במקרה בו מתעורר צורך אובייקטיבי להכרזה מעין זו".

בהתייחסות גם להעדר ביקורת שיפוטית נכתב במסמך ההכנה: "ההצעה מבקשת לבטל את האפשרות לקיים ביקורת שיפוטית על בקשה להכרזה על נבצרות ראש הממשלה, בנימוק כי 'הדחת מנהיג נגד רצונו תהיה בקביעת נציגי העם בלבד', יש לבחון היטב את המשמעויות של קביעה מעין זו במסגרת החוק והאם אין מקום לאפשר ביקורת שיפוטית, על מקרים בהם נדרשת הכרזה בשל נבצרות "אובייקטיבית" דה-פקטו או על מקרים בהם יתעורר חשש לניצול לרעה של הסמכות על הכרזה מעין זו".

ח"כ אפרת רייטן מרום: "הצעת החוק הזאת חריגה במיוחד על רקע שהכנסת הנוכחית מבקשת לבטל פסילה של בית משפט ברוב של 61 ח"כים, אך כאן היא מבקשת לבטל כל התערבות של בית משפט. כל הצעת החוק הזאת עבור אדם אחד שמואשם בפלילים. אני בטוחה שבתוך תוככם אתם יודעים שמדובר בעיוות לא חוקתי, ובמהלך שלא מיטיב עם חברה מתוקנת, שמירה על החוק ועל ערכים דמוקרטיים".

ח"כ משה טור פז: "להשאיר רק בידי הבית הזה וברוב כ"כ גדול להוציא ראש ממשלה לנבצרות, לא נכונה. הבחירה להדיר את מערכת המשפט מלהתערב במצב כזה ולהציל אותנו מעצמנו, היא לא ראויה ולא חכמה".

ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, ד"ר אביעד בקשי: "הצעת החוק נכונה וראויה, והיא מסדירה פרוצדורה קיימת. נבצרות איננה שאלה משפטית, אלא תפקודית אובייקטיבית. הדחת רה"מ על רקע תפקודו הנורמטיבי צריכה רק להיות שאלה פוליטית".

בהמשך שמעו חברי הוועדה באמצעות הזום את חוות דעתו של המשפטן אלן דרושביץ, על התיקונים לחוק הנבצרות: "אני חושב שלבג"ץ צריכה להיות המילה האחרונה ביחס לזכויות אדם וזכויות מיעוט, אך סוגיות כאלה צריכות לדון בכנסת ולא בידי בית המשפט. זאת החלטה של העם ולא של האליטה. אין להרחיב את הסמכות השיפוטית לסוגיות פוליטיות כמו הדחת ראש ממשלה מכהן. לצורך הפלת ראש ממשלה מספיק 61 חברי כנסת, אך כאן מדובר בעניין של יציאה לנבצרות".